ג) סובב על דבריו לעיל (פ"ה אות א') שחכמה הוא נשמה, ובינה הוא גוף, וז"א הוא לבוש, ומלכות הוא היכל. וכבר נתבאר שמצד האור אין שום גבול, ולא עוד אלא שאינו מקפיד על הגבול שבכלים, כי על כן עושה הכאה (כנ"ל פ"א אות ע' באו"פ). והכלים המגבילים, מתחילים בעשר ספירות רק מבינה ולמטה, שהם גוף לבוש היכל, שהם בחי"ב ובחי"ג ובחי"ד. אמנם בחי"א שהוא חכמה, שנקראת נשמה, אינה נחשבת לכלי. וז"ש הרב, כי ע"ס דגוף הן נקראות עשר מדות, משום שמבחי"ב, מתחילים הכלים העושים גבול ומדה. משא"כ ע"ס דנשמה, דהיינו בחי"א שנקראת חכמה, "אין בהן מדה כלל". כי בחי"א אינה נחשבת לעביות, כמ"ש באו"פ הנ"ל [פ"א אות ע'], וע"כ אין בה בחינת כלי ומדה.