https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / פרי עץ חיים / שער א' התפילה / פרק ז
אות יב
תוכן
יב) נמצא, כי בכל תפלה ותפלה באין מוחין חדשים ובירורין חדשים, ואחר התפלה הם חוזרים ומסתלקין מהן. ובזה יובן מה שאמרו רבותינו ז"ל, חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם התפילה, ושעה אחת אחר התפילה ושעה אחת בתפלה. והטעם הוא, כי קודם שחרב בית המקדש, לא היה פירוד בין זעיר ונוקבא, ותמיד היו פב"פ. כי מעולם לא היו מסתלקין המוחין מהם, וכמ"ש אצלינו במקומו.
