תוכן

יא) וזה מ״ש ג״כ באדר״ז דרצ״ג, דאיקרי מצח נצח באתוון רצופין, כי נצח דעתיק מתפשט במצח דז״א. והנה בהאזינו אמרו, מאן ירותא דא, ב׳ עטרין, דהיו גניזין בגווייהו, ואחסינו לבן דא, מסטרא דאבוהי הוי גניז (בגויה) חד עטרא דאיקרי חסד, ומסטרא דאמא חד עטרא דאיקרי גבורה, וכולהו מתעטרא ברישיה [דז״א] ואחיד לון. והענין כנ״ל, כי חו״ג דא״א, הם תוך או״א, ומשם נמשכו ב' עטרין, שהם ב׳ כתפין דח״ג דא״א, אחר שנתלבשו באו״א, הרי שהם חו״ג, ונמשכו מאו״א לז״א.