תוכן

ו) וגם מב״פ תתאין דנ״ה דעתיק, נמשך טפה לב״פ תתאין דח״ג דא״א, שהם ב׳ כתפין דיליה, ואלו הב' כתפין, אחר התלבשותן במוחין דאו״א, ירדו הם עצמן בהתלבשם תוך או״א כנ״ל, ונעשין דעת לז״א, ולא הארה לבד, רק עצמותן, כי אלו עצמן אחסנתא דז״א עצמו, ונקרא באדר״ז רצ״ב, תרין עטרין דאחסינו או״א לברייהו. ובזה תבין, איך הדעת ניתן תחת חו״ב, כי זה מב״פ תתאין, ואלו מב״פ עלאין.