תוכן

ד) והוא, כי נודע, כי ב״פ עלאין דנ״ה דעתיק, הם נשמה תוך ב״פ עליונים דידים, שהם ח״ג דא״א. וב״פ עליונים דח״ג דא״א, הם נשמה במוחין דאו״א, בחכמה דילהון כנ״ל. והנה אז מזדווגים נ״ה דעתיק זה בזה, ונכללין זה בזה, נצח בהוד, והוד בנצח, ויוצא טפה ההוא בח״ג דא״א, נצח בחסד, והוד בגבורה. ואח״כ נמשכת טפה ההיא, עד מזלא דדיקנא דא״א הח', ונתנו בזווג אל המזל הי״ג, ומשם נמשכת למוחין דחכמה דאו״א, ומתרבה סוד מוחין דילהון, ומזדווגים, ויוצאת הטפה ההיא כלולה מג', שהם: נ״ה דעתיק, מב״פ ראשונים. וגם מחו״ג דא״א, (מתרין) פרקיו ראשונים. וגם מחכמה דאו״א, ואלו נעשין חו״ב דז״א.