חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות ג

תוכן

דברי הרב

א"ס ה"ס אפס, ואחריו הכתר הנקרא תהו, ואחריו בהו, הכולל ד' יסודות. 
ג) והענין הוא, כי הא"ס נקרא אפס, כי אין בו שום תפיסה, ג שאין שם חומר ד ולא צורה כלל, ואחריו יצא ה התהו והוא הכתר, ואחריו יצא הבהו הכולל ד' יסודות חו"ב תו"מ.

אור פנימי

ג) עי' לוה"ת ח"ב אות כ"ו [גם ח"ג פ"א או"פ ט'], שרצון לקבל שבנאצל ה"ס אור שנתעבה, והוא כללות החומר שבנאצל, שממנו נצטיירו ונעשו כלי קבלה שלו. וזה ודאי, שבא"ס ב"ה לא נמצא מבחינת רצון לקבל זה ולא כלום (כמ"ש לעיל באו"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה וטעם). וז"ש הרב "שהא"ס נק' אפס, כי אין בו שום תפיסא, שאין שם חומר" וכו', דהיינו מבחי' הרצון לקבל הנ"ל, ואין שום השגה באור בלי כלי, כנודע.

ד) הד' הבחינות חו"ב תו"מ, מכונות 'ד' צורות', להיותן שיעורי מדרגות זו למטה מזו, המצטיירות בחומר של הנאצל (כמ"ש באו"פ ח"א פ"א אות נ' ד"ה עתה), שכ"ז אינו בא"ס ב"ה, כמבואר בדיבור הסמוך,ובאו"פ שם.

ה) דהיינו אמצעי בין מאציל לנאצל, משום שבו כבר נמצאים כלולים שורשי ד' הצורות של הנאצל 'בכח' אבל לא בפועל.