תוכן

יב) והנה נתבאר התפשטות ז״א, והתפשטות דתבונה בתוכו. אמנם עדיין צריך לבאר, ענין היסוד דז״א, מהיכן נעשה, כי הנה היסוד שלו נתעלה, ונעשה בחי׳ ת״ת אל הז״א, ואין בו עתה יסוד. וגם בענין התפשטות התבונה עצמה, המגדלת הז״א, ונותנת בו מדה וקצבה כנ״ל, אין בה התפשטות לתקן יסוד של הז״א, כי הרי תבונה עד הוד בלבד הוי התפשטותא דילה כנ״ל. ואמנם ענין זה יתבאר לקמן, (פ״ח) אחר ביאור ענין המוחין עצמן, וע״ש. וזכור ג״כ התלבשות עתיק, כי מיסוד שלו נעשה כתר ז״א. וכן שאר בחי׳ שיש שם.