תוכן

י) והענין, כי מאלו הב׳ חלקים דח״ג דז״א, נעשו תרין חללי דגלגלתא דיליה, שהם הכלים, המקבלים בתוכם את המוחין הנ״ל, הנקרא חו״ב, באמצעית ב״פ עליונים דנ״ה דתבונה הנ״ל. והנה גם מהת״ת דז״א עצמו, נעשה החלל הג', כלי המקבל בתוכו מוח הדעת, באמצעית יסוד דתבונה כנ"ל. וא״כ היה ראוי שיאמר רישא דמלכא אתתקן בחג״ת, אך הטעם לזה, כי הנה הוא כללות דח"ג, כי הוא המכריע ביניהן, בסוד שמים: אש ומים. נמצא, כי באומרו ח״ג, הרי ת״ת נכלל בהם. ועי״ל, כי הנה היסוד אמא, שבו הדעת, והוא מתלבש תוך הת״ת דז״א, והיא אינו ממש כמו יסוד הזכר, רק אויר וחלל לבד, כלי, אשר בתוכם נכנס יסוד הזכר כנודע, וכדלקמן בע״ה, ואין בו ממשות, לכן לא נזכר רק הח״ב, המתלבשים בח״ג, משא״כ ביסוד שבו הדעת.