תוכן

ח) ובזה תבין, למה אמא עלאה אתקריאת מדה, כי הלא היא המודדת וקוצבת קצבה בז"א, כי הנה בהתפשטות פ״א שבה תוך ז״א, נעשה בה ספירה א׳ שלימה, כי הרי אע״פ שהוא קו ימין, או שמאל של ז״א, לא היה בו רק ב״ס, ונעשה ג״ס, בכח הג״פ של נצח ושל הוד דתבונה הנכנסים שם. ונמצא כי שיעור וקצבת המקום תלוי בה ולא בו. ובזה תבין, איך משנים דז״א, נעשו ג׳. כי עד המקום שנכנס פרק א׳ דתבונה, נעשה ספירה אחת שלימה, וזהו ענין האמה, המודדת ונעשה מדה לכל היריעות, ע״י התפשטות בתוכו, ונותנת קצבה בו, ואומרת, מכאן ועד כאן יהיה חכמה, ומכאן ועד כאן יהיה חסד כו', וז״ס מדה אחת לכל היריעות, ואין מדידתה מבחוץ, אלא בהתלבשותה בתוכו כנ״ל.