ג) היינו מספירת בינה דאו"י, עד מלכות דאו"י.
ד) שלא בדיוק נקט כאן התלבשות, כמו שמסיק הרב תיכף לאחר זה, ואומר "אע"פ שנמשך דרך הבינה, אין זה נקרא התלבשות, כיון שאין שם מסך", עכ"ל. וכבר נתבאר זה באורך לעיל, בדיבור הסמוך, שמלת התלבשות, מורה שע"ס דאו"י מתלבשים באו"ח, העולה ע"י זווג דהכאה בהמסך. וז"ש הרב, כיון שאין כאן בבינה שום מסך, אין זה נק' התלבשות.
ה) מטעם, שבינה היא העילה והסיבה אל הזו"ן, גם בד' בחינות דאור ישר. וע"כ כל עלול מוכרח לקבל כל אשר לו מיד עלתו כמבואר בדיבור הסמוך.
ו) כל זה נתבאר היטב בדיבור הסמוך.
ז) כלומר, שאין שם מסך, שאור א"ס יתפשט עליו לזווג הכאה, ויעלה או"ח בקומת בינה, ויהיה או"ח דקומת בינה זו, לבוש ב' על אור א"ס, בנוסף על לבוש הראשון, שיש שם מאו"ח דקומת חכמה, כמ"ש היטב לעיל.
ח) עי' בחלק ב' בלוח התשובות אות ל', במלת 'חלון', שבכל מקום שהמסך פועל להעלות או"ח ממטה למעלה, מכונה העביות בשם חלון, עש"ה, גם באו"פ ח"ב פ"ב או"פ ע' ד"ה פירוש. וגם כאן פועל העביות ממטה למעלה, כנ"ל בדברי הרב (ח"ג פ"א אות ג'), וע"כ מכנה שם הרב את העביות דבחינת ז"א ובחינת מלכות, בשם חלון ונקב צר (פ"א אות ד'), להיות המסכים שלמטה מקומת חכמה משמשים שם רק ממטה למעלה, כמ"ש לפנינו.
ואין להקשות כאן ממבואר במקום אחר, שגם בע"ס דאצילות יש שם ה' פרצופין, שבכל אחד יש בחינת זווג דהכאה. כי יש הפרש גדול ורב ביניהם, להיות כל אלו ה"פ אצילות הם ה' חלקים של ע"ס דקומת חכמה ויתבאר זה במקומו, ואכמ"ל.