תוכן

ח) ובזה תבין סוד כלל גדול זכרהו, והוא ענין אותו רוחא דיהיב בה, כדי לעשותה כלי, להעלות מ״ן. כי בהיות בחי׳ ו״ק, נקרא רוחא, וו״ק ג״כ נקרא כלים, כנודע, כי המוחין עצמן דיניקה, נעשו כלים וקרומות, אל המוחין דגדלות. ונמצא כי הכלי הוא המעלה את המ״נ, שהם נשמות הצדיקים, שנמשכו ממוחין דגדלות, כמ"ש בע״ה. והכלי, הוא האי רוחא דיהיב בה ממוחין דו״ק. והנה מזה הרוחא דו״ק, נעשו המלאכים, כנודע שהם חיצוניות העולמות, ולכן המלאכים שרשם בעולם היצירה, אשר תמן מקננים ו״ס לחוד.