תוכן

ה) וטעם הדבר הוא, כי בין הנשמה של אדם, ובין הז״א, שניהם הושלמו בפרצוף, אחר ט׳ שנים ויום אחד, ושניהן מתחילין לעלות. אמנם נשמת האדם קודם שיגיע אל יסוד העליון, אשר שם הוא מקום העלאת מ׳׳ן או מ״ד, פוגע בג׳ קליפות הערלה, בסוד שלש שנים יהיה לכם ערלים, ונשלם להעלותן בסוד ג' שנים, שהם עד שנת י״ב ויום אחד, ואח״כ בשנת י״ג, אז עולה אל היסוד עצמו, ואז כל פריו קדש הלולים, ומשלים להשתלם שם ביום (נ״א בשנה) א', ובהשלימו להיות בן י״ג שנים ויום א', אז הוא מעלה מ״ן, מבן י״ג ואילך, ולא קודם.