תוכן

ה) והענין, כי שם ב"ן הזה, הוא עצמו שם ב״ן. ואח״כ תעשהו ציורין ותקח ג׳ ווי״ן שבו, עם הב״ן הנ״ל, הרי ע'. וזהו רוחא דשד״י בגווה, והוא בחי׳ מ״ן, (נ״א והוא המוחין) כי נמשך אליה בביאה ראשונה, מהזכר עצמו, ע״י הזווג, אע״פ שהוא ב״ן, כבר נתבאר שהגבורה הניתנין בסוד זווג, הם זכרים, ולא נקבות, לכן נקרא בן, ולא בת.