תוכן

ח) ואח״כ נעשית הנסירה כנ״ל, והנה אחר שנגלה (נ״א שנתגדלה) אב״א מן החזה שלו ולמטה, והיתה אז מקבלת הארותיה על ידי מחיצותיו, וטפילה אליו, וגרועה ממנו, וכדי שתתתקן יותר לגמרי, שלא על ידו, צריך שיסתלקו המוחין ממנו, וסילוק זה נקרא שינה, והבן זה, כי קודם לכן היו אחוריים של שניהן כולם דינים, ולהיותן דינים, היו דבוקים יחד, כי כולם כותל אחד להם, ולכן הפיל עליו דורמיטא, ונסתלקו ממנו המוחין כנ״ל, הנקרא שינה, ואז נשמתו שהם המוחין שנסתלקו ממנו, היו מושכין לו חסד וחיות, אל ההוא קיסטא דחיותא, שנשאר בתוכו בגוף בעת השינה, מן חסד דבינה, והיה מתפשט בו בתוכו, ואז הדינין ואחוריים היו מסתלקין ונאחזין באחור דנוקבא, ונפרדין זה מזה, וזהו אתי חסד ופריש לון. וז״ס ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. ואז אלו המוחין הנקרא נשמת ז״א, היו בבחי׳ מ״ן אל בינה, ונזדווגו או״א, ותיקנו את המלכות שלא ע״י ז״א.