תוכן

ב) ולעשות זה, צריך זווג אחר באו״א, ונמשכין מזווג ההיא, (נמשך מן אבא) ב׳ מנצפ"ך, א׳ ביסוד אמא, וא׳ בסוד דמלכות. וא׳ נמשך לחכמה. וא׳ נמשך לעטרא דגבורה, וע״י (אותה העטרה) נמשך אותו המנצפ״ך הב׳, אל יסוד דמלכות ואלו המנצפ״ך כפולים, הם יותר (המוחין) נמתקים, כי החכמה היא גבורה בשרשה, כי לכן חכמה דא״א, נתלבש בה גבורה דעתיק. והנה אחר שירדו שם, ונעשו כולם מקיף, אז מתחילין לכנוס תחלה, בינה וגבורה בפנימית דז״א, ושניהן בהוד דאמא לבד, ואז מתפשטין ג' פרקי הוד, בכל קו שמאלי דז״א, ומפרק אחרון נעשה מוח בינה אל המלכות.