תוכן

כד) ובזה תבין ענין החלום, כי הנה בעת השינה, נשאר בגוף נפש המורכבת, והצומחת, והבהמית, ואינו יוצא ממנו רק נפש המדברת, הנקרא שכלית. וכיון שהופשטה מן החומר, משגת לדעת, ולראות חזיונים עליונים, ובאה וחוקקת החזיון ההוא בכח המדמה, הנקרא נשמת הנפש השכלית, ואין בה דיבור. והמדמה מראה לאדם, מה שראה השכל. ולפי שהוא כלי השכל הנ״ל, אין בו כח לקבל הדברים באמיתתן. ולכן אין חלום בלא דברים בטלים, וגם כי הוא דמיון מה שראה השכל, ולא הדבר עצמו שראה.