תוכן

ט) ועניו הק"ן הזה באמא (נ"א דבאמא) הוא, כי כאשר או"א הם שוין בקומתן, אז יש ט"ס באמא, וכל א' כלולה ממ"א שערים כנ"ל, שיש באנפין דא"א, אותן הש"ע נהורין, הנכללין גם באמא עלאה, ומקבלת אותן, כאשר היא שלימה בט"ס, ואז מסתכלת במצח א"א. אבל כאשר אינה מסתכלת במצח א"א, רק באנפוי דא"א, אשר אז כאשר אין לאמא שיעור קומה, רק מהחזה דתנה"י דאבא לבד, ואע"פ שהיא שם פב"פ עם אבא, ע"י הרכנת הראש. והנה בג"ס נה"י, הם ג"פ: א"ם, א"ם, א"ם, גי' קכ"ג, ובב' שליש הת"ת, שהוא מחזה ולמטה כנודע, הוא ב' שליש של א"ם, שהוא כ"ז, ועם קכ"ג, הרי ק"ן רבוא לבד. כן הענין בז"א, כי הלא שיעורו מחצי ת"ת ונה"י דא"א ולמטה, והוא דוגמת אמא, כשהיא מן החזה דאבא ולמטה, לכן גם בז"א אין בו רק ק"ן רבוא, דוגמת ק"ן דאמא.