תוכן

כב) ונבאר תחלה, איך נמשכים מכאן הזווגים שלהם, דע, כי כאשר או"א, או זו"ן, מסתכלין במצח של א"א, אז הזווגים שלהם הם שלמים, לפי שאז הם שוין בקומתן למעלה. אבל כאשר מסתכלים בפנים דעתיקא, ולא במצח, אז אין זווגם שלם, ולא שלמים בקומתן, והזווג הוא בסוד הרכנת הראש. ר"ל, אע"פ שהזווג הוא פב"פ, עכ"ז הוא בהיות בחי' ז"א, בבחי' חצי ת"ת ונה"י שלו לבד, עם נוקבא קצרות הקומה, (שלה) כשיעור הנ"ל. וכעד"ז באו"א, ב' בחינות, וכמ"ש לקמן בע"ה.