תוכן

ח) ודע, כי בינה יש לה ג' בחי': א', כשיש לה זווג עם אבא, ואז נק' בינה. ב', כשאין לה יחוד עם אבא, ואז נק' תבונה, כשעומדת לבדה. ג', כשיורדת ומתפשטת למטה תוך הז"א, נקרא ג"כ תבונה. וכשז"א עולה למעלה, נק' איש תבונות ידלנה. פירוש, ידלנה אותה למעלה. ואיש הוא ז"א, ותבונות, הוא תבונה עולה למעלה עמו, כשהיא עולה למעלה עמו, אמר ידלנה, פירוש יגביהנה. ואחר שעלה ז"א למעלה, אז נתייחדה הבינה עם אבא, ואז נקראת הב' תבונות, בינות. כי עלו במדרגה עליונ', הנקרא' בינ'. וז"ס, כי לא עם בינות הוא.