תוכן

יב) אחר כך בברכת המזון, תחזור להריח באגודות של הדס, ותאמר אחר כך זכור ושמור בדבור א' נאמרו. ואל תריח בלא ברכה. והנה סוד כוונת הריח, בכל פעם שתריח, ובכל הזמנים הוא באופן זה, והם מיוסדים על פסוק לריח ניחוח אשה לה'. והענין, כי הלא סוד הריח, כי הדינין המתפשטין, הם חוזרים להתמתק בשרשן ע"י הריח. לפי שא' מן ה"ג מנצפ"ך הוא חוטמא, והוא עליון שבכולם, שהם: חוטמא, פומא, דרועין, ידין, אצבעין, כנזכר באדרא זוטא, והחוטמא הוא עליון שבכולם, וכשהם מתקבצין ועולין דרך החוטם, ונכנסין בו ועולין עד המוח, כי שם הדעת, ושם שורש הה' גבורות, ושם הם מתקבצים ומתמתקים, כנודע כי אין הדינין מתמתקים אלא בשורשם, כמבואר אצלינו בספר טעמי המצות פרשת חקת, בסוד פרה אדומה.