תוכן

ג) מע"ח: וסוד נשיקות שע"ג היד הנזכר, דע כי מציאות ה"ג, והם ה' אותיות מנצפ"ך, הם ביסוד דמלכות. אמנם שרשם הראשון, היא בה' אצבעות של יד שמאל, כי ה' של יד ימין הם ה"ח. והנה סוד כל הה"ג אלו, שרשם הוא בפה העליון, שיש בו ה' מוצאות, ג' מהם בד' אותיות, וב' מהם בה' אותיות, והם דטלנ"ת וזסשר"ץ, ואלו הם ה"ח וה"ג. וכאשר האדם נושק בפיו, גורם להשפיע ולהאיר משרשן אשר בפה הה"ג כנ"ל, אל הה' אצבעות למתקן, שהם למטה חזקים וקשים. ולפיכך כשבא הקטן להתברך מן הגדול, תחלה הקטן נושק יד הגדול, כדי שיתעורר אח"כ הרחמים, ויברכהו. וכך הענין למעלה, בעת הגלות שאין זווג שלם, אין הת"ת יכול להזדווג עם המלכות בסוד היסוד שבה, שהוא מנצפ"ך. אמנם גם הוא נחית מדרגא דיליה, ונושק יד המלכות להמתיק דינה אשר שם, כטעם וישק יעקב לרחל, שאינון נשיקות פה אל פה, ובזמן הגלות, הוא יורד ומחבבה ומטפל אליה במשמוש היד, שהיא מתפייסת בו, ותאחז במשפט ידי כנודע, וע"י אצבעות אלו מזדווג עמה, ומשם היא מעלה מ"ן אליו, אשר הוא צריך אליהם בסוד אור החוזר. ואולם בהיות המלכות למעלה בבינה, בסוד ד' על ו', אמו היא יורדת ומנשקת ידו כנ"ל.