תוכן

י) ויכולו: בויכולו של עמידה, אז תחשוב דאתעבידא לה ג' מוחין מנה"י מפנימותן, כי בשדה היתה בחיצונית, ונקראת שדה, ועתה נקראת חקל תפוחין קדישין, כי כל קדישין הוא בסוד מוחין, כי החכמה נקרא קודש. ותכוין כי יש בו ל"ה תיבין נגד ל"ב נתיבות חכמה, וג' תיבות שביעי כנודע. הנה ג' פעמים, הם ג' נצח הוד יסוד. אחר כך בויכולו של אחר עמידה, תכוין שאז ג' שביעי הם חג"ת. והענין, שאז מאירין בה ג' אלו, אך אינו עולה היא להם. אח"כ בויכולו של הקידוש, תכוין כי אז מאירין בה ג' ראשונות חב"ד של הז"א, וכנגדם ג"פ שביעי, כי הם מאירין בנה"י, אך לעולם כל שביעי הוא בנה"י.