תוכן

ג) והנה על נפש היסודות אמרו, שהיצה״ר נכנס באדם משנולד, כי האדם עצמו, הוא נפש דאופני קודש דעשיה. ואחר הי״ג שנה, נכנסים הטו״ר שברוח דיצירה, הנקרא עולם המלאכים, לכן היצ״ט ויצה״ר נקרא מלאכים ממש, שהם: רוח טוב, ורוח רע. כמ״ש, עושה מלאכיו רוחות, כי האדם עצמו, הוא נפש הטוב מאופנים הנ״ל, השורה על הגוף דאדמה, דד׳ יסודין, לכן נק' אדם: לשון אדמה. אך הרוח נקרא יצה״ט, שהוא מעולם היצירה, מהטוב שבהם, שהם רקיעים של היצירה. ורוח רע של יצה״ר, משמרי היצירה. נמצא, כי האדם הוא הנפש דאופנים, והתחלת יצה״ר הנכנס כשנולד, הוא נפש היסודין. והיצה״ט שהוא רוח טוב דיצירה, נכנס אחר י״ג שנים, ואז נכנס ג״כ הרוח היצה״ר כנ״ל.