תוכן

ב) ולפי שנקרא זו״ן דנוגה דאצילות עזים, כנזכר בפרשת תרומה קמ״ז, לכן זו״ן בקליפת נוגה דבי״ע, בנים שלהם, נקרא עזא ועזאל, לשון עזים, וכללות שניהן נקרא עזאזל, דוגמת צלמות ומצולת, שהם כללות שניהן: צל, דוכרא. מות, נוקבא. וכשנותנין השעיר הנ״ל לעזאזל, אז נאמר ותשליך במצולת ים, כנזכר פרשת אחרי דס״ג, יען הם מצולת נוקבא דקדושה ושיריה, ונוקבא שלה (שירדה להנוקבא של נוגה) נקרא מות, שהוא הדורש אל המתים, כנזכר שם ד״ע. ואותן הי׳ כתרין דחרשין שם, הם הי״ס דנגה, כי בהם סוד הכשפים הנ״ל. ולכן אלו העזים, שהם ב׳ השעירים, הם דין חזק, וטהורים, ודכורים, שהם בנוגה דאצילות, ושם לא יגורך רע, אך הם דין חזק.