תוכן

ח) גם ז״ש במשה, וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים, וארז״ל מחציו ולמטה איש, מחציו ולמעלה אלקים. כי אלקים זה הוא בסוד הבינה כנודע, שגם היא נק׳ אלהי״ם, והנה״י שבה נתפשטו ונתלבשו תוך ז״א, והיסוד שבה נגמר עד החזה כנודע. לכן מחציו של מעלה של ז״א, אשר כנגדו יוצאת לאה, מבחי׳ דאמא, נקרא ז״א אלקים ג״כ. ומחציו ולמטה, שיוצאת רחל, הנקרא אשה, נקרא הוא איש. בסוד, לזאת יקרא אשה, כי מאיש לוקחה זאת, הנדרש ברחל. והנה משה הוא בחי׳ ז״א כנודע, ושתוף ב' בחי׳, נקרא איש האלקים.