תוכן

ג) וזהו שמחת סמא״ל, שראה שהתתקף עתה, ובכל דעתו רוצה להדבק עמו, והוא שוטה, כי אדרבא גחלים אתה חותה על ראשו. פירוש: כי בתחלה שהיה בקליפת נוגה הרע מעורבת עם הטוב, היה לו אחיזה גדולה, כי בהכרח הקדושה עליונה היא משפעת לאותו הטוב, שהוא מחלקה, להחיותו. כי ז״ס גלות ישראל לבין האומות, שאמר רשב״י ע״ה, שאז נאמר שמוני נוטרה את הכרמים, והבן זה. אמנם עתה שנפרד הטוב מהרע, אבד סמא״ל אותו החלק השפע הנשפע, שהיה נשפע מבחי׳ אותו הטוב, ונמצא כי זהו סבת רעתו של ס״מ, והפסדו גדול.