תוכן

ו) והנה באומרך מזמור לדוד, תכוין להעלות עשיה ליצירה כנודע, רק שהוא בסוד חיצוניות העולמות כנ"ל. אמנם סדר עלייתן, שעולין ג"ר דעשייה במלכות דיצירה, ואז המלכות דיצירה, הלא היא עומדת באחור נה"י דז"א דיצירה כנודע, ואז עולין לשם, וכולם מתקבצין במלכות דיצירה, והוא סוד הרחיבי מקום אהלך, כי המלכות היא סוד א"י, ונקראת ארץ צבי, כמאמר רז"ל שנמשלה ארץ ישראל לצבי, שאין עורו מחזיק את בשרו אחר הפשטו ממנו. נמצא, כי תחלה קודם שחיטתו, היה מחזיק בתוכו בתוך העור שלו, כפל כפליים ממה שיוכל להיות בתוכו אחר שחיטתו. כך א"י, בהיותה בישובה קודם חורבנה, היתה מחזקת אנשים הרבה לאין קץ, כפלי כפליים כיוצאי מצרים. וכן מלכות דיצירה, מחזקת בתוכה כל אלו הג"ר דעשיה, והיא מתרחבת ומקבלת בתוכה, ואז הם ג"ר דעשיה באחורי ג"ת דיצירה, בתוך המלכות אשר שם. נמצא כי הם עולין במלכות, וגם בנה"י, ואינם רק במלכות לבד.