תוכן

ד) והנה ענין המיתה הוא, כי היצה״ר והשד הנ״ל, הוא הזוהמא שהטיל בה הנחש, שהוא נפש הבהמית, של היסודות תתאין, הנקרא עפר. וע״י המיתה, מתעכלים היסודות גולם וצורה, שהיא נפש הבהמית. ונשאר גוף אדם הראשון, זך ונקי כמקודם החטא, שהיה מעפר העליון ויסודות עלאין, וצורתם שהוא הנפש חיה ראשונה מקודם שחטא, וגם נשאר ממה שנזדכך אז מד׳ יסודות עצמן תתאין, בגולמם ובצורתן, והוברר הטוב שבהם.