תוכן

ט) ונבאר ענין המקיפין והפנימים, במספר י״ס דבי״ע, כל צירוף שם אלקים שיש בבי״ע, הם ק״ך, כי הרי מתחיל מזו״ן דבריאה, הרי ך. ואח״כ ביצירה, יש נ׳: ך דאו״א, וי דא"א, וי׳ דז״א, וי׳ דנוקבא. ואחר כך נ׳ צרופים אחרים בעשיה, ע״ד הנ״ל, שהם: י׳ בא״א, וך׳ באו"א, וי׳ בז״א, וי׳ דנוקבא. הרי הכל הם ק״ך צרופים, שיש בשם אלהים. ואמנם בזה תבין, כי לסבתם נק׳ ז"א אלהים, כנזכר באד״ר, ובאד״ז, ובס״ד. ואלו הק"ך, הם סוד והיו ימיו ק״ך שנה, הנזכר בס״ד, ובאד״ר. ואלו הק״ך צירופים, הם התפשטות אלקים מצד הקדושה. ואח״כ מכאן ואילך, הם אלקים אחרים.