תוכן

א) אח"כ מתחיל ז"א, להגדיל גדלות האמיתי, והוא כניסת הנשמה. והטעם היות נקרא בחי' זו גדלות האמיתי, הוא, לפי שעד עתה, היה אל הז"א בחי' רוח, אשר כל זה נקרא (בחי') ז"א, (שהוא) רוח כנודע. אך בבא לו נשמה, אז הוא גדלות האמיתי, שגדל יותר מבחינתו, כי כל שרשו הם ו"ק, הנקרא רוח. ועתה נגדל לו ג"ר, שהם בחי' נשמה, וחוזרין להגדיל כלים דז"א, בג' בחי': החיצון, ואמצעי, ופנימי, בין בעובי, בין בגובה. וזה ע"י הארת הנשמה בהם, בנפש ורוח עצמה. נמצה, כי אע"פ שמתחלה ג"כ היה לו בחי' מחין, כיון שעדיין אין בהם רק בחי' הארת נפש בלבד, או הרוח בלבד, שאינם בחי' אור הראוים להם, הרי הוא כאלו אין בהם מוחין. אך עתה שבא הנשמה בתוכם, וגם שנגדלו כנ"ל, לכן נקרא עתה גדלות דמוחין. והבן.