תוכן

טז) ונבאר עתה ענין הצרעת הזה והנגע, מה עניינו, בצאת האורות לחוץ. הענין הוא, כי אותן האורות שהיו יוצאין לחוץ, ובונים פרצוף לאה ורחל לחוץ ז״א, דבוקים באחוריו בעור בשרו כנודע. והנה עתה לחסרון מוחין מצד אבא כנ״ל, נאחזין החצונים, באלו אורות של חסדים היסוד דאמא, היוצאין לחוץ. ועי״ז בונים שם, ומוצאין כוחות החצונים דמות, תמורת לאה ורחל, והם הנקרא נגעים. כי כבר ידעת, כי לאה ורחל הם דבוקים מחוץ ז״א בעור בשרו, כי הנה לאה כל בחי׳ היא עור לבד, במור קשר של תפלין ש״ר, שהיא עור לבד כנ״ל.