תוכן

ב) על ספירת העומר: יכוין בר"ת ס"ה, שהוא שם אדנ"י, כי כמו שאנו ממשיכין אל הז"א, ג"כ אנו צריכין להמשיך לתקן בנין הנוקבא וכמ"ש בע"ה. במלת העומר יכוין, כי הלא כבר בארנו כי הם י' אחוריים י' דמים, ולכן עתה אשר נכנסים ונבלעים בז"א, נמשכין החיצוניות עצמן, וחוזרין להיות פנימים. כיצד: אהי"ה גי' כ"א, וכשתמלאהו, יהיה בו י' אותיות, והם כ"א וי', גי' אל. נמצא כי הי' דמים, שהם אחוריים, נעשו עתה י' פנימים, שהם י"פ א"ל. ונלע"ד, שמלוין אלו יהיה באלפין, דמיון הז"א שהוא בשם מ"ה. ואלו הי"פ א"ל גי' עמר, והנה תכוין להמשיך מזה השם א"ל היוצא מן אהי"ה וי' אותיותיו כנ"ל, להמשיך אל שם אדנ"י, הרמוז בר"ת ספירת העומר, ויהיה אל אדני.