תוכן

ד) ואף כי גם שנודע, כי חשמ״ל הוא לבוש החיצון דבינה, כנפי הנשר החופפת על בניה, הנה ירד מבחי׳ ו״ק שלה, ת״ת שבה, הנקרא השמל ג״כ. כי ודאי, כי מהז״ק הוא שנעשה לבוש אל זו״ן בניהם, שהם ג״כ מבחי׳ ז״ק דאצילות. וזה הלבוש דז״ק דבינה, מלביש לזו"ן, ומפסיק בינם לבין הקלי' נוגה. וכעד״ז בד׳ עולמות: אבי"ע. ויצדק כי חשמל הוא לפנים מקליפת נוגה. ושהוא ת״ת. ושהוא בינה. והכל אמת והבן זה. ואל תתמה, אם לפעמים מזכיר שת״ת הוא מקליפת נוגה, ולפעמים מלכות, ולפעמים אימא עילאה, ולפעמים כסא.