תוכן

יג) ורוח של בריאה נמשך, ע״י הכאת של בינה דאצילות החיצוניות שלה, במסך הבריאה ומהי״ס שלה, נעשה רוח לכל הי״ס דבריאה. ונשמות הבריאה, נמשכת מהכאה פנימית דבינה דאצילות במסך, וי״ס שלה נעשה נשמה לי״ס דבריאה. וכנגד רוח ונשמה אלו, נאמר אמא מקננא בכורסייא. אמנם רישא דא״א דבריאה, שהוא סוד אותה נקודה דאצילות שירדה, הנה זאת לא נתהוית ע״י מסך, כי להיותה נקודה נוקבא דאצילות ממש, שברה ובקעה המסך לגמרי, וירדה בבריאה, ברישא דא״א דבריאה. ואפילו חיצוניות שלה, בקעה המסך, להיותה אצילות עצמה, ולא הארה כשאר י״ס דאצילות, לכן היה בה כח, לשבור ולבקוע המסך, ולירד באופן זה, כי הכלי ועצמות שלה, ירדה לבריאה ומהם נתהוו רישא המגולה דא"א דבריאה.