תוכן

ו) ונחזור לענין, כי נקודה זו היתה תחלה זנב לאריות בסוף האצילות, כי חוה זנב לאדם היתה. ואח״כ ירדה ומעטה עצמה, בסוד נקודתה, והיתה ראש לשועלים, ראש לבריאה ממש. וכן היתה בכל עולם ועולם, כי נקודה מלכות דיצירה, ירדה בראש עשיה. וכן דבריאה, בראש יצירה. וכן היה ג״כ בראש אצילות, בסוד כולם בחכמה עשית. כי אור א״ס נתלבש בחכמה עליונה שלמעלה מאצילות, וירדה אותה החכמה עצמה, ושברה המסך שע״ג אצילות, וירדה מציאות עצמה, ונתלבשה באצילות, וע״י מקבל אצילות אור א״ס. וז״ס, כולם בחכמה עשית, הנזכר בעולם אצילות כנ״ל.