תוכן

טו) נצח והוד דז״א, דע כי נ״ה דז״א, הוא סוד חד גופא, בבחי׳ חיצונים. אבל בבחי׳ פנימים, הם תרי פלגי גופא, כנזכר בזוהר. כיצד, הנה שם החיצון, הוא שם צבאות. ושם זה, כולל שניהם יחד. ואח״כ באמצע, הוא שם א׳ לבד כולל לשניהם, שהוא ברבוע: צ, צב, צבא, צבאות. והרי כי מצד ב׳ שמות אלו החיצונים הם כלולים ביחד. אבל הג׳, והוא הפנימי, מצדו הם נחלקים לב', שם הוי״ה בנצח. ושם אדנ״י בהוד.