תוכן

א) כבר בארנו לעיל, כי כאשר עולין ז"א וב' התבונות, עד בינה עליונה, אז נקרא ז"א עם בינו"ת הוא. והטעם הוא, עם הקדמה שנקדים לך, בענין הכללות הנזכר בכ"מ, כי כל מקום אשר התחתון עולה למעלה במקום העליון, להיותו נכלל שם עמו, הוא שהעליון עומד בבחי' פנים, והתחתון עומד שם בבחי' אחוריים שלו. ובזה תבין ענין זה, כי הנה זאת התבונה, יוצאת מן האחוריים של בינה עליונה, ואותן האחוריים של בינה, הם שמות דאלקים כנודע, כמ"ש בע"ה, כי כל האחוריים הם שמות אלהי"ם, וז"ש בזוהר פ' אחרי מות דפ"ה, כי הבינה נקראת רחמים בלחודוהי, אך מסטראה דינין מתערין, ופי' מסטראה, ר"ל מצדדיה, שהם האחוריים שלה, שהם הדינין, אבל היא עצמה בבחי' הפנים, שלה היא רחמים.