תוכן

ג) וטעם הדבר, לפי שהבאר הוא בחי׳ הסלע, שהיא רחל נוקבא דז״א. וכאשר קם דור ב׳ אשר עליהם נאמר, ויבואו כל העדה מדבר צין בחדש הראשון ויצמא שם העם למים. והוא, כי תחלה היתה נמשך השפע, מהארה הנקרא דור המדבר, וכאשר נתעלמה, ונתבטלה בשרשה, ביסוד אבא שביסוד ז״א, אז צמאו למים, כי לא היה להם מאותה הארה, רק מבחי׳ רחל שהיא א״י, והוא הבאר כנ״ל, לכן הצריך לתקן את רחל נוקבא דז״א, ולהחזירה פב״פ עמו, בבחי׳ זווג ממש, ומשם ימשך להם השפע הצורך להם, ואז שתו מי השפע מן הבאר ההוא, ותשת העדה ובעירם. ואז נאמר שירת הבאר, אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה, וכמ״ש בסיום הדרוש הזה, ענין פסוקים אלו.