תוכן

טו) ועתה נבאר ענין אורות היוצאין מתוך ז״א. אל הנוקבא, הנה נודע, כי ה״ח מתפשטין בגופא דז״א, מחסד שבו עד הוד שבו, וכל חסד וחסד שבו, נחלק לג׳ שלישים, כי חסד דחסד, מתפשט בזרוע ימין, שיש בו ג״פ. וכן, חסד שבגבורה, בג״פ דזרוע שמאל. וכן חסד שבנצח, בג״פ שבשוק ימין. וכן חסד שבהוד, בג״פ שבשוק שמאל. וחסד שבת״ת, נחלק ג״כ לג״ש, והם שליש אחד עד החזה, ושליש אחד עד הטבור, ושליש א׳ עד סיום הת״ת. ואחר שנתפשטו בו ה״ח, אח״כ יוצא ה״ג מדעת שבו, ולא היה מקום להתפשט, כי כבר נתפשטו שם החסדים, לכן ירדו עד היסוד שבו, ונתעכבו שם, עד זמן תיקון הנוקבא.