https://search.orhasulam.org/
- כתבי הארי / עץ חיים / היכל שני היכל נקודים / השער הרביעי שער המלכים / פרק ו מ"ת
אות לד
תוכן
לד) ובמאי דאמרינן שהעושה אותה כלי, משאיר בה רוחא, יובן ענין היבום, דכיון שמת אחיו, השאיר הרוח שם, דע"י טפה דאחיו, שהוא קרוב אליו, קודם שיבא בה הרוח דאח, [נ"א דאחר] הוא (הנה) היבם החי, מקדים נשמתו הראשון, ומתחבר ברוחו. ובא זה בג' הכנות א', הרוח דשביק בגווה כנ"ל. ועוד, טפת אחיו. ועוד, כוונת היבום, שמכוין להביא נשמת אחיו הראשון המת שם. וז"ס, אם ישים אליו לבו היבם, ומכוין לבו רוח של מת דבגווה, וגם נשמתו אליו יאסוף, פי', כי הוא מקבץ ומאסף נשמה עם רוח שהיו שם, וז"ס רוחו ונשמתו אליו יאסוף.
