תוכן

ה) והנה מ"ש שנפלו האחוריים דאו"א, הוא על בחי' חו"ג, המגדילים האחוריים, ומחזירים פב"פ. לכן אל תתמה, אם אנו אומרים ומכנים בחי' זו פעם פב"פ, ופעם אב"א, והוא על בחי' החו"ג אלו, (שהם הבחי' שהגדילו האחוריים וכל זה נפל למטה) והוא (על) בחי' חו"ג, שלוקחים או"א מן הכתר, שהוא א"א, כדי להחזירה פב"פ. כי גם באו"א היה בהם בחי' אב"א, כמ"ש בע"ה. וכבר ידעת, כי הטפה המציירת הולד, ומגדיל, והוא הבחי' זו, (נ"א זהו החו"ג) החו"ג, ואלו הם סוד האותיות, שמהם נוצר הולד. ועוד, כי האותיות תמיד לעולם, הם בחינת הכלים כנודע, ואלו נעשים כלים לאו"א, בסוד האחוריים, כנזכר. ואלו הם שירדו למטה, עם שארית החסדים, (נ"א האורות החו"ג) היורדין לצייר הכלים של הולד, שהם ז' מלכים דבחי' זו"ן.