תוכן

ה) ושמעתי ממורי ז"ל שאמר, שתחבוט בקרקע ה' פעמים, נגד ה"א מנצפ"ך, כי ה"ג נגד ה' בדי ערבה. וצריך לחבוט ה"פ, כי בכל פעם נותן בה גבורה א', ולזה אמר חביט חביט לשון רבים, להורות על ה' חבטות הנ"ל. ואמנם א"צ ברכה, אלא די בחבטה, כי כיון שאינם ה"ג עצמן לצורך זווג, א"כ א"צ לברך ולהמשיך ע"י ברכה, ובחבטה לבדו מספיק. (ראיתי בספרים אחרים, כי חביט חביט ולא בריך ס"ת ט"ל, וזה נכון מדברי רז"ל עצמן בלתי שנוי. וגם כי נכפל ב"פ חביט חביט, מורה על רבוי ההכאות, והם ה' כנ"ל. וכבר ידעת, כי ערבי נחל הם נ"ה, והם סוד הנביאים, וז"ש בגמרא, כי הוא יסוד נביאים.) גם ענין חבטה זו היא, הכאת הדינין בקרקע, שהוא המלכות, וליתנם בה. וגם הענין הוא, להקל ולהכות הגבורות ולמתקם. והנה כשאתה מגביה מן הקרקע, תכוין כי הוא סוד הנשיקין, כי כבר בארנו, כי הערבה דומה לשפתים, הם סוד הנשיקין, מתתא לעילא, ממנה אליו.