תוכן

יג) וז"ש ו״ס מקננן במטטרו"ן, פי׳, כי לא יהבי זו"ן דאצילות אל היצירה, רק אור ו"ס שלו לבד, מה שהיה לו מתחלתו. אבל מסוד המוחין הבאים לו בתוספת, אינו נותן להם. וז"ס, ו"ס מקננן ביצירה. והענין, כי ע"י זווגים יוצאין נשמות ורוחין קדישין ומלאכים, ונמשכין אל היצירה לגדל שם, בסוד הו"ק לבד. וכל זה ע״י הזווג דאצילות פב״פ, אבל ע"י זווג אב״א, נמשך האור אל העשיה, בבחי׳ ג׳ גו ג׳. והטעם, כי הלא מלכות מקננא באופן, וכאשר הנוקבא עומדת אב"א, אין לה מקום בז"א רק ג״ת לבד, לכן כאשר היא מקננא באופן זה דאב״א, אינו נותן שם רק בחי׳ ג׳ גו ג׳, שהם נגד מדת המקום, שהיא היתה לוקחת מז״א, בהיותן אב״א.