תוכן

ח) והנה סבת היותן בתחלה אב״א הוא, מפני כי כאשר עדיין לא נתקנו ג״ר, (בסוד פרצוף) וירד האור בז"ת, ולא יכלו לסבול ומתו, וז"ס ואלה המלכים וגו'. וכאשר נתקנו ג״ר בסוד פרצוף, נתמעט האור, ויכול הז״א (לסובלו). כמבואר אצלינו, כי המיעוט, הוא סבת תיקון אל המקבלים. ואמנם הקליפות נעשו מאלו המלכים משיוריהם, וכאשר נתקנו או״א, ירדו הדינין לתתא בזו״נ. וכאשר נתקנו זו״נ, ראה המאציל יתברך, שאם יתוקנו בבחי׳ פב״פ, יתאחזו הקליפות והדינין באחוריים שלהם, להיותן דינין, בפרט שהם לתתא, לכן תיקנם אב״א, ועי״ז לא יוכלו להתאחז שם, כי להשמר שלא יתאחזו בפנים, זה א״צ, ודאי שאין להם שום אחיזה.