תוכן

א) ועתה נבאר ענין הפרש בין יצירה לעשיה, כי יצירה יש בה כסותה, ועשיה אין בה רק שארה. והענין, כי הלא כל הב׳ זווגים דזו״ן, אינן אלא להמשיך חיות ושפע אל היצירה ועשיה לבד, לצורך עצמן, ולא לצורך הולדה וזווג, ומזווג א׳ דזו״ן דאצילות, שהוא פב״פ, נמשך חיות אל היצירה, בבחי׳ ו״ק. ומזווג הב׳ שהוא אב״א, נמשך החיות אל עשיה, להחיותן בבחי׳ ג׳ גו ג׳. והנה סוד החיות והשפע, הוא סוד המזון, הרמוז בכתוב שארה, ובדבר זה שוין יצירה ועשיה. אך מה שנתוסף ביצירה, יותר מבעשיה, הוא סוד כסותה.