תוכן

יב) והנה ראוי לבאר, כי א״ט וי״ץ הכל אחד, רק שזה אחדים, וזה עשיריות. כי א״ט, הם יו״ד אחדים. וי״ץ, הם יו״ד עשיריות. וראוי לידע, אין הוא הענין היפך השכל, שראוי היה שלמעלה בראשו יהיה העשיריות, שהוא יותר גדול, ולמטה בקצוות, מחסד ולמטה יהיה אחדים. והתשובה מבוארת, כי למעלה בראש, היה המגדיל בחי׳ חסדים, והנה החסדים עיקרם הם בז"א, רק שהארתן יוצא מאחוריו, ומגדיל אותה. אבל כאן, הגבורות עיקרם בנוקבא בדוקא, ולכן הם מגדילין מאד מאד, בבחי׳ העשירית. וגם החסדים, כיון שעיקרם הם בז"א, הלואי שכל הארת החסד, יצא להאיר בחכמה דנוקבא, או בבינה, ואינה בה רק שליש א׳, כנודע שחסד שבנצח נחלק לג״ש, ושליש א׳ שלו, הוא היוצא ומאיר לחכמה דנוקבא, ועושה אותו מוח. באופן כשנעריך ערכים אלו, נמצא כי האורות הגבורות, הם יותר מי׳ פעמים בנוקבא, מאור של החסדים, לכן הם כאן עשיריות.