תוכן

ט) גם זה פירוש על מ״ש בזוהר, דינין דדכורא תקיפין ברישא ונייחין בסופא. כי בכאן מאירין יותר מלמעלה בכפליים, עד שיכולין לעשות מוחין לנוקבא. ועוד אחרת, כי הארת החסדים האלו, מאירין (מנה״י דאבא, לעשות מוחין בראש הנוקבא, ואע״פ שאינן אלא) בנה״י דאבא, הנתונין תוך נה״י דאמא, כנודע. ואז מאירין נה״י דאבא ונה״י דאמא, ויצא מהם אור רב.