תוכן

ד) ואז המוחין האלו נקרא אלקים, והם ג׳ אלקים, בג' מוחין, שהוא סוד: מלא י״ה, שיתמלאו המוחין הנקרא י״ה, והוא צירוף מלא י״ה. ואלהים גימטריא פ״ה עם כולל, וז״ס הפה הניתן לאדם, שהוא סוד המוחין, שהיו נקרא אל״ם, שהוא שם מ״ה כנ״ל, כי מ״ה גימטריא אלהים, כזה: מ״ם ה״א. גם אלם מאלהים, הוא מ״ה וכ״ו, לכן עתה מתחיל התינוק לדבר. וז״ש מי שם פה לאדם. או מי ישום אלם, או חרש. מי: הוא בינה. וע״י החלב שמניקה, שם פה לאדם. ואלו הם ל״ב אלקים דעובדא דבראשית, דמוח החכמה.