תוכן

יא) ואמנם אופן כללות נה"י בחג"ת דאו"א הוא עד"ז הענין, שהרי נשאר ג"כ חצי ת"ת דא"א עצמו למטה מנה"י שלו, והנה נתעלה זה ת"ת, בחציו האחר שנשאר באו"א, ונתעלה ג"כ נ"ה בח"ג דאו"א, ושם נכלל נצח בחסד דאבא, והוד בגבורה דאמא. ואמנם אע"פ שאנו אומרים שנצח באבא, עכ"ז היה כלול ג"כ מהוד, באופן כי נצח הכלול מהוד עלה לאבא, והוד כלול מנצח עלה לאמא, ואז מכח ב' בחי' אלו שבכל א' וא' נמשכו הדדים, מרוב האור שבקעה ויצאה, רק כי באדם דהיינו אבא, יהיה בלי חלב, וזה לפי שאין הדבר שם רק לפי שעה, בסוד טפת הזרע. אך בסוד בינה, ששם נתהוו כל איברי הגוף דז"א, היתה הארה גדולה בהתפשטותו, וממנו נמשך החלב, לכן היו ב' דדים לכל א', נגד ב' בחי' שבכל א' מהם. ואמנם היסוד נתעלה ונחלק לב', חציו ביסוד אבא, וחציו ביסוד אמא.