תוכן

ח) ואם תשאלני, הרי עיקר מציאת הולד כשהוא בבטן ולא בחזה, אם כן היה מהראוי, שיהיו הדדין בבטן, ולא בחזה. אך הענין, כי האדם או האשה, אינן רומזין לת"ת ומלכות לבדם וכיוצא, אך, כל אדם נרמזין בו כל הי"ס, מא"א עד הנוקבה, וא"כ כשנצייר צורת דדים, לא נצטייר בציור בינה לבדה, או נוקבא לבד, רק במציאת כוללת כל אורך י"ס, שהם קומת א"א עד הנוקב', וא"כ כשנעריך בערך זה, נמצא כאשר נתעלו נה"י דא"א בחג"ת דאו"א כנ"ל, להתעבר ולהוציא ז"א, הנה הוא סוד הז"א בחג"ת דאו"א, שהוא נה"י דא"א, והנה חג"ת דאו"א הם באמצעית ממש, כי כח"ב למעלה, ונה"י למטה, וחג"ת באמצע, והנה שיעור או"א בחצי גוף העליון דא"א, מגרון עד חצי לב, ואם תעריך דדי אשה, תמצאם שהם ממש במקום הזה, באמצע חצי גוף עליון, שמן הצואר עד טבורא דלבא. והטעם הוא כנ"ל, כי מין האדם כולל מציאת כל הי"ס. אך בבהמות וחיות שהם בסוד מין א' לבד, ואינו כולל כמו האדם, לכן באו בהם הדדים בבטנם ממש.